החלטה בתיק רע"ב 1293/05

           בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (סגן הנשיא י' גרוס והשופטות א' קובו ומ' רובינשטיין) מיום 1.11.04, אשר דחה את עתירתו של המבקש נגד החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם על-תנאי.

           המבקש מרצה עונש מאסר בן 17 שנים בגין שורת עבירות בטחוניות ובכללן חברות בהתאגדות בלתי חוקית, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הצתת רכב מנועי במזיד, הצתת מבנה במזיד והשלכת בקבוק תבערה. באחד מאירועי השלכת בקבוקי התבערה בהם היה מעורב המבקש נפגעו קשה שלושה אנשים.

           ביום 14.7.04 דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של המבקש לשחרור מוקדם על-תנאי. זאת, לנוכח מסוכנותו של המבקש, הנלמדת מחומרת העבירות בהן הורשע, כמו גם מחוות דעת מטעם השב"כ ומידיעות מודיעיניות שנמסרו בעניינו. עוד התחשבה ועדת השחרורים בהתנהגותו השלילית של המבקש בכלא (בין היתר עמדה ועדת השחרורים על כך שברשות המבקש נתפסו פלאפונים מוברחים וחומרי הסתה).

           בית המשפט לענינים מינהליים דחה, כאמור, את עתירת המבקש נגד החלטת ועדת השחרורים. בית המשפט עיין אף הוא בחוות הדעת ובידיעות המודיעיניות שהוגשו לועדת השחרורים וקבע כי לא נפלה כל שגגה בהחלטתה או בנימוקיה. אשר להצעתו של המבקש להיות מגורש למדינה אחרת, ציין בית המשפט כי על המבקש להגיש תוכנית מפורטת בנושא. הבקשה שבפניי מופנית כנגד פסק דין זה.

           בבקשתו שב המבקש ומביע את רצונו בהזדמנות לפתוח בחיים חדשים ונורמטיביים. בין היתר מציין המבקש כי הוא מוכן להרחקה אל מחוץ לגבולות המדינה עד לסיום תקופת ריצוי עונשו.

           המדינה, מצידה, טוענת כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות על הסף, משום שאינה מעלה שאלה המצדיקה דיון בערכאה שלישית. עוד מוסיפה המדינה כי גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות, משום שהחלטת ועדת השחרורים בעניינו של המבקש, כמו גם החלטת בית המשפט קמא שאישרה אותה, הן החלטות סבירות וראויות. כמו כן, דוחה המדינה את הצעתו של המבקש להיות מורחק לחו"ל. לטענתה, משקבעה ועדת השחרורים כי המבקש אינו ראוי לשחרור על-תנאי, אין נפקא מינא אם ישוחרר בישראל או בחו"ל. זאת ועוד, יציאתו של המבקש לחו"ל עלולה לפגוע, לטענת המדינה, בשלום הציבור ובביטחון המדינה, בהעדר יכולת לפקח על מעשיהם של אסירים ברישיון הנמצאים בחו"ל.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המדינה שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור בפני בית משפט זה. החלטתה של ועדת השחרורים הינה החלטה מנומקת, אשר מביאה בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים ומתמקדת בממצאים בדבר מסוכנותו של המבקש. נימוקי ועדת השחרורים עמדו לבחינתו של בית המשפט לענינים מינהליים, אשר בפניו היה גם כל החומר שנמסר לוועדה.

           הבקשה אינה מצביעה על טעם שיצדיק הבאת הענין לבחינה בערכאה נוספת.

           אשר על כן, הבקשה נדחית. 

           ניתנה היום, כ"ד באדר ב' התשס"ה (4.4.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: